התמודדות עם שינויי הטמפרטורה באפיית לחם באמצעות קרני אינפרא-אדום
אפיית לחם דורשת שמירה על טמפרטורה מדויקת. אך הבעיה היא שהמקום בו אנו אופים אינו מעבדה – הטמפרטורה של האוויר משתנה כל הזמן, בגלל שינויי העונות והפעלה/כיבוי של מערכות החימום והקירור.
אם רכיבי ה-IR שלנו פועלים ברמת הספק קבועה, נקבל לחם שקליפתו אינה מושלמת, או אפילו חלקים בתוך הלחם שנשארים לא מבושלים.
איך אנו שומרים על טמפרטורה יציבה
כדי למנוע שינויים בטמפרטורה, אנו משתמשים במערכת בקרה PID. ניתן לחשוב עליה כעל “מוח” שפועל כל הזמן – הוא עוקב אחר פני הבצק ואחר האוויר סביב הנורות.
אם יש זרם אוויר קר שפוגע במערכת, או אם מישהו פותח את דלת המאפייה ומאפשר לחום לצאת, הבקר מבחין בכך מיד. הוא מעלה את רמת ההספק של רכיבי ה-IR כדי לפצות על אובדן החום. כך לא יהיו עוד שינויים בטמפרטורה – רק אפייה יציבה ואמינה.
הטכנולוגיה שאנו משתמשים בה
אנו משתמשים בטכנולוגיית קוורץ באורך גל קצר. המטרה היא להעביר את החום לעומק הבצק, וזה קורה במהירות.
בגלל העוצמה הגבוהה של רכיבי ה-IR, אין צורך שאזור החימום יתפוס חצי משטח הרצפה. בניגוד לתנורים הישנים שלוקחים זמן רב להתחמם, נורות אלו מגיעות לטמפרטורה הרצויה תוך שניות – זה כמעט מיידי.
הבעיות האפשריות (וכיצד לפתור אותן)
יש כמה בעיות אפשריות. רכיבי ה-IR בעלי עוצמה גבוהה נעשים חמים מאוד בקצוותיהם. אם נשתמש בחוטים זולים או בחיבורים שאינם עמידים בפני החום, נפגוש בבעיות. חוטים לא איכותיים גורמים לירידה במתח החשמלי, מה שמפריע לתפקוד המערכת.
עוד דבר חשוב: יש להשתמש בכבלים מוגנים. ה-SCRs שמשמשים להפעלת הנורות יוצרים הרבה רעש אלקטרוני. בלי הגנה, החיישנים עלולים לקלוט את הרעש הזה. כשזה קורה, המערכת מנסה למצוא את הטמפרטורה הנכונה – היא קופצת כל הזמן פנימה והחוצה, במקום להישאר על הטמפרטורה הרצויה. זה מעצבן מאוד, וגם גורם לרכיבי ה-IR להישרף מהר יותר מהצפוי.